אחמד נ' טופ 1995 נכסים השקעות וכח אדם בע"מ

החלטה

זוהי בקשת התובעים מיום 6.5.10 להטיל עיקול זמני על כספים וזכויות של הנתבעת המוחזקים בידי מגדל חברה לביטוח בע"מ, בנק הפועלים סניף חדרה והמוסד לביטוח לאומי. התובע 1 (חאלד) מבקש כי העיקול הזמני יהיה בגובה 185,000 ש"ח ואילו התובע האחר (אחמד) עותר כי יוטל עיקול זמני בשיעור של 90,000 ש"ח.

שתי הבקשות – שההחלטה כאן ניתנת בהן במאוחד – הוגשו על ידי התובעים מספר ימים לאחר שכל אחד מהם הגיש בבית דין זה כנגד הנתבעת תביעה בה עתר לחייבה בסכומים שונים בגין פיצויי פיטורים, פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת, דמי חגים, פדיון חופשה ועוד. נטען ששני התובעים הועסקו על ידי הנתבעת כעובדים שכירים, כעובדי חברת כח אדם, במפעל לייצור מוצרי בשר. נטען כי התובע חאלד הועסק תקופה של כ- 20 שנים ואילו התובע אחמד הועסק תקופה של כשבע שנים. על פי התובעים, פוטרו הם מעבודתם בחודש מרץ 2010.

בבקשות נטען כי הטעם להטלת העיקול הזמני הינה העובדה כי הנתבעת לא מצאה לנכון לשלם להם את פיצויי הפיטורים והזכויות האחרות המגיעות להם, וזאת על אף שהפיטורים נעשו בחודש מרץ 2010 (סעיף 6 לתצהיר התובע חאלד; סעיף 4 לתצהיר התובע אחמד). נטען כי יש בתהנהגות זו של הנתבעת כדי להצביע על חשש סביר להכבדה.

דין הבקשה להידחות. העיקול הזמני נמנה על הסעדים הזמניים. ככזה, מדובר בסעד שהענקתו מסורה לשיקול דעתו של בית הדין. במסגרת שיקול דעתו נדרש בית הדין לבחון שני עניינים עיקריים. האחד, סיכויי הצלחת התובענה, היינו קיומה של עילת תביעה וראיות מהימנות לכאורה התומכות בה. השני, בחינתו של מאזן נוחות , היינו שקילת הנזק שייגרם לתובע אם לא יינתן צו העיקול הזמני כנגד הנזק שייגרם לנתבע או לגורם אחר אם יינתן הצו. במסגרת בחינת מאזן הנוחות נדרש ביצועו של איזון בין אינטרסים נוגדים: מחד, אינטרס התובע לגישה לערכאות המוצא את ביטויו בכך שיובטח ביצועו של פסק דין, ככל שזה יינתן לטובתו בסוף ההליך. מאידך, אינטרס הנתבע להגנה על קניינו אשר עשוי להיפגע אם יוטל על קנין זה עיקול זמני. במסגרת איזון אינטרסים זה יש ליתן את הדעת כי זכות הקנין של הנתבע היא זכות חוקתית וכי במסגרת הסעד של עיקול זמני מבקש התובע לגרוע מזכות זו עוד טרם הוכרעה התובענה לגופה. בנוסף לאלה, תנאי מרכזי להענקתו של עיקול זמני היא מסקנה, הנסמכת על ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שאי מתן צו העיקול הזמני יכביד על התובע בבואו לבצע את פסק הדין, ככל שיינתן לטובתו. ראיות אלה נדרשות להיות ראויות וחד-משמעיות (תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991; סימנים א', א'1 בפרק כ"ח לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984; בש"א 4459/94 סלמונוב נ' שרבני, פ"ד מט(3) 479 (1994); משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי – הלכה ומעשה (מהדורה 15, כרך ב) 815 (2007)).

במקרה דנן עמדו התובעים בנטל להראות כי קיימת להם עילת תביעה כנגד הנתבעת הנסמכת על ראיות מהימנות לכאורה. כך, למשל, לכתבי התביעה צורפו תלושי שכר שהנפיקה להם הנתבעת. כך, למשל, התובע אחמד צרף לתביעתו גם העתק ממכתב הנתבעת בו הודיעה לו על הפסקת עבודתו אצלה. ככל שיוכיחו התובעים את תביעתם, עשויים הם להיות זכאים לסעדים – כולם או חלקם – אותם תבעו מהנתבעת. אין אני מביע עמדה באשר לסיכויי הצלחת התביעות, אלא יש להבין את הדברים כמכוונים לכך שאין מדובר בתביעות שהם קנטרניות או טורדניות, ודי בכך לצרכי הבקשות דנן.

לא שוכנעתי כי התובעים הצליחו להראות – תוך שהדבר נסמך על ראיות מהימנות לכאורה שהן ראויות – כי קיים חשש סביר להכבדה. הטענה שהנתבעת לא שילמה לתובעים את הזכויות הנתבעות על ידם אינה מצביעה בהכרח כי הדבר נובע עקב מצב כלכלי רעוע של הנתבעת או כי התובעים יתקלו בקשיים לגבות ממנה כספים ככל שאלה יפסקו לטובתם בהליכים דנן. אין לשלול אפשרות כי קיימת מחלוקת בין הצדדים באשר לסכומים המגיעים לתובעים, ככל שמגיעים. הדבר עולה גם מתצהירי התובעים. אין הם טוענים כי אין ביכולתה של הנתבעת לשלם. טענתם היא שהנתבעת מתנה את התשלום בתנאים שונים – כגון ויתור התובעים על תביעותיהם. נטען גם כי קיימת מחלוקת בין הצדדים על גובה הסכומים (סעיפים 10 לתצהיר התובע חאלד; סעיף 8 לתצהיר התובע אחמד; סעיף 8 לבקשת התובע אחמד). באלה, כאמור, אין להצביע על חשש סביר להכבדה ומשכך אין להיעתר לבקשות.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לבא כח התובעים בלבד.

ניתנה היום, כ"ב אייר תש"ע, 06 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: